אחד הסיפורים הכי יפים בבורגון של שנות ה-2005 ואילך הן של 'הדור הבא' שנוטל את המושכות ומחדיר אנרגיה חדשה ומסירות ליקב בבעלות משפחתית שאיפשהו מצא עצמו מדשדש. ראינו את זה אצל ברתו ואצל הודלו נואלה, יקבים שבהם היו בהחלט יינות סולידיים בעבר, אבל עכשיו הם ברמה חדשה לגמרי תחת הדור הבא! כזה הוא המקרה בדומיין דורושה, כאן פייר הבן, שהתחיל לעבוד בשנת 2003 לצד אביו, לקח על עצמו את היקב לגמרי לבדו בשנת 2005 ומביא בשקט רמות דיוק ועבודה יוצאות מגדר הרגיל ליצרן זה מתחת לרדאר בזברה שמברטן.
בעוד שבז׳ברה יש לא מעט סופרסטארים, זה יפה לראות יינן צעיר שאינו מנסה להטביע את חותמו על ידי חיקוי היינות הגדולים היומרניים והמודרניים בכפר. באומץ לב וצניעות רבה, פייר ממשיך את המסורת המשפחתית ועושה יינות אלגנטיים עם עידון ודיוק מרגשים.
דורושה מחזיקים ב- 82 דונם של כרמים, כולם בשטח הכפר ז׳ברה שמברטן, אך זה מתחיל בבורגון אדום ולבן. לאחר מכן, יש 3 יינות כפר ז׳ברה נפלאים כולל אחזקה משמעותית בחלקת Champ שבצפון הכפר. משם ללא פחות מארבעה פרמייה קרו (שמפו, קזטייה, אסטורנל סנט ז'אק ולאבו סנט ז'אק בו הם מחזיקים ב-12 דונם, ועד לארבעה גראן קרו שארם שמברטן; לטריסייר שמברטן, שמברטן קלו דה בז וכרם זעיר זעירה בגריוט שמברטן המיוצרת עם אשכולות שלמים.
החל מבציר 2017 החלו פייר ואשתו מריאן לרכוש כמות קטנה של פרי ממשפחתה, וכך נוספו גם את יין Vosne-Romanée ואת Echezeaux Grand Cru להרכב הטרוארים המרשים של היקב.
כרמי דורושה מעובדים תוך הקפדה יתרה על חיי הכרם ובריאות האדמה. כעקרון, לא יותר מאשר גופרית או נחושת משמשים לטיפולי כרמים. ענבים כמובן שנבצרים ידנית וממוינים הן בכרם והן במרתף לפני התסיסה. באופן כללי, למעט מעט גופרית לאחר התסיסה המלולקטית, כמעט ולא משתמשים בתוספים בתהליך הייצור. ההבגרה עדינה ומוקפדת ונעשית ביחס לעוצמת הטרוארים, כך שברמת וילאז׳ יהיו רק 10-20% עץ חדש, 30-50% לפרמייר קרו ו- 50-75% ליינות הגראן קרו.